החלטה בתיק ת"א 1088/05

1.         התובע יליד 11.6.73, נפגע לטענתו בתאונה מיום 6.10.04, בעת עבודתו במפעלה של מעבידתו הנתבעת מס' 2. בתאונה היתה מעורבת מלגזה שהיא רכב מנועי כמוגדר בחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים תשל"ה - 1975 (להלן - החוק) שהיתה מבוטחת באותה עת על ידי הנתבעת מס'  1. לטענת התובע זוהי תאונת דרכים במובן החוק. לשיטת הנתבעת מס' 1, אין היא באה בגדר תאונה כאמור, ולטענת הנתבעת מס' 3 יש לסווג את התאונה כתאונת דרכים.

במחלוקת זו עלי להכריע, כמפורט להלן.

2.         אלה העובדות הצריכות לענין:

            במפעלה של הנתבעת מס' 2 מיוצרת תרכובת מזון לתינוקות הידוע בשם "מטרנה". בנקודת ההתחלה של קו הייצור מופעל מיקסר המערבב את החומר הנשפך מן המיקסר אל שקים שבמיכלים גדולים הקרויים "דולב"  (משום ייצורם במפעל המשותף למפעל הייצור שבשותפות הקיבוצים דביר ולהב  שבנגב), העשויים פלסטיק. מנקודה זו מוסעים הדולבים בעזרת המלגזה אל מתקן שקילה (להלן המשקל), ולאחר שקילתם במשקל מוסעים המיכלים באמצעות המלגזה ממקום השקילה אל המחסן שבבנין המפעל. המרחק כולו הוא כ - 20 מטר, או מעט יותר מזה.

            הדולב שבתוכו החומר, נטען משונע מובל ונפרק במסלול הנ"ל על ידי המלגזה שבכוח מנועה מופעלים גם זרועות המזלג והתורן. שיני המזלג ננעצים מתחת לדולב המורם מעט למעלה; אחר כך מניחים את הדולב על המשקל; המפעיל יורד מן המלגזה, רושם על הדולב את המשקל; מאפס את מתקן השקילה; חוזר עם המלגזה אל המיקסר; מעמיס על המלגזה דולב נוסף; נוסע עמו אל מיתקן השקילה; מניח אותו על הדולב הראשון המונח כבר על המשקל; יורד מן המלגזה, רושם על הדולב השני את משקלו, ואחר כך מרים באמצעות זרועות המלגזה את שני הדולבים, מסיע אותם אל המחסן, ומניח אותם שם.

            כאשר מתקרבת המלגזה אל מיתקן השקילה בעת הבאת הדולב השני, מורמות זרועות המלגזה, ועליהם הדולב, לגובה של כמטר מן הרצפה.

            זו היתה שיטת העבודה שבה פעל התובע, בדרך שגרה, במפעל.

            ביום התאונה ביצע התובע את עבודתו באופן המתואר לעיל. באחת ההובלות הוא התקרב אל מיתקן השקילה כאשר המזלג מורם לגובה של כמטר ועליו הדולב השני, כדי להניחו על המשקל, מעל הדולב הראשון.  הוא הבחין כי המשקל לא אופס, חזר כמטר או שניים אחורנית עם המלגזה כשהדולב ניצב על זרועות המזלג בגובה של כמטר או מעט יותר מן הרצפה, וירד מן המלגזה כדי לגשת אל המשקל ולאפסו. בעודו נמצא, לטענתו, במירווח שבין הקצה הקדמי של המלגזה כשעליה מונח הדולב לבין הדולב המונח על המשקל, נפל הדולב מן המלגזה קדימה, בתנועה של 90 מעלות, כך שהדופן של הדולב היתה על הרצפה וחומר נשפך ממנו, החוצה.

            כאמור לעיל, התובע ירד מן המלגזה ופנה אל המשקל בהולכו סמוך לדולב שעל המלגזה. לטענתו, הוא נפגע בגופו מנפילת הדולב, אולם הצליח להיחלץ וטילפן לממונה עליו ונלקח אחר כך  למרפאה. מאוחר יותר קבעו רופאי המוסד לביטוח לאומי את נכותו הנפשית והאורולוגית בשיעור של 83 אחוזים, ומכאן תביעתו.

3.         אני דוחה את הטענה כאילו בעת ארוע התאונה לא הספיק התובע להשלים את ירידתו מן המלגזה. אני קובע כי אין קשר בין הירידה, השלמתה ותנופתה לבין התאונה. הירידה נשלמה והתובע צעד על פני הקרקע אל המשקל, ורק לאחר שהחל לפסוע על הרצפה כאמור, במרחק מה מן המלגזה, ארעה התאונה.

4.         השאלה היא כאמור, כיצד יש לסווג את התאונה: האם היא באה בגדר תאונת דרכים, אם על פי ההגדרה הבסיסית, או על פי אחת החזקות המרבות, או שמא ארעה התאונה תוך כדי, ועקב, פריקה וטעינה של מטען, שאז, לטענת הנתבעת, אין לראותה כתאונת דרכים.

5.         הגדרות הדין הצריכות לענייננו הן אלה:

"תאונת דרכים" - מאורע שבו נגרם לאדם נזק גוף עקב שימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה; יראו כתאונת דרכים גם מאורע שאירע עקב התפוצצות או התלקחות של הרכב, שנגרמו בשל רכיב של הרכב או בשל חומר אחר שהם חיוניים לכושר נסיעתו, אף אם אירעו על-ידי גורם שמחוץ לרכב, וכן מאורע שנגרם עקב פגיעה ברכב שחנה במקום שאסור לחנות בו או מאורע שנגרם עקב ניצול הכוח המיכני של הרכב, ובלבד שבעת השימוש כאמור לא שינה הרכב את ייעודו המקורי; ואולם לא יראו כתאונת דרכים מאורע שאירע כתוצאה ממעשה שנעשה במתכוון כדי לגרום נזק לגופו או לרכושו של אותו אדם, והנזק נגרם על ידי המעשה עצמו ולא על ידי השפעתו של המעשה על השימוש ברכב המנועי;

"רכב מנועי" או "רכב" - רכב הנע בכוח מיכני על פני הקרקע ועיקר יעודו לשמש לתחבורה יבשתית, לרבות רכבת, טרקטור, מכונה ניידת הכשירה לנוע בכוח מיכני בכביש ורכב נגרר או נתמך על ידי רכב מנועי, ולמעט כסא גלגלים, עגלת נכים ומדרגות נעות.

"שימוש ברכב מנועי" - נסיעה ברכב, כניסה לתוכו או ירידה ממנו, החנייתו, דחיפתו או גרירתו, טיפול-דרך או תיקון-דרך ברכב, שנעשה בידי המשתמש בו או בידי אדם אחר שלא במסגרת עבודתו, לרבות הידרדרות או התהפכות של הרכב או התנתקות או נפילה של חלק מהרכב או מטענו תוך כדי נסיעה וכן הינתקות או נפילה כאמור מרכב עומד או חונה, שלא תוך כדי טיפולו של אדם ברכב במסגרת עבודתו ולמעט טעינתו של מטען או פריקתו, כשהרכב עומד;  

(ההדגשות לא במקור).

6.         תחילה יש לבדוק אם התאונה כלולה בהגדרה הבסיסית: "מאורע שבו נגרם לאדם נזק גוף עקב שימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה". הדיון נסב על "שימוש" ועל "מטרות תחבורה".

תחבורה פירושו נסיעה ממקום למקום, אם כשלעצמה או לשם הובלת אנשים או מטען ממקום למקום. כאן הובל המטען מן המיקסר אל המחסן, תוך שקילת המטען באמצע, במעין תחנת ביניים של המלגזה. על מנת שיהא שימוש למטרות תחבורה, נדרש שהעברת המטען או נסיעת כלי הרכב, ש"עיקר יעודו לשמש לתחבורה יבשתית", אכן תשמש לאותה תחבורה. דרושה נסיעה ממקום גיאוגרפי אחד למקום גיאוגרפי שני. תנועה באותו מקום אינה ממלאת דרישה זו. תנועה או נסיעה מרחק עשרות מטרים, של מלגזה, מקצה אחד של המפעל לקצה אחר, תוך הבאה לידי ביטוי של כושר התמרון המלא של המלגזה הבנויה למטרה זו בתנועתה מפס הייצור אל המחסן, עומדת בדרישה זו.

            השימוש במלגזה היה, איפוא, במקרה דנן "שימוש למטרות תחבורה".